חֲנַנְאֵל אָבִיב ◇ حننئيل أبيب

בישראל מעלים את רף האמירות לגבי שיקום תוכנית הגרעין והשאיפה האיראנית לפרוץ לנשק גרעיני, מה מאחורי האמירות?

​יש שיראו זאת כאקט פוליטי של גורמים כלשהם, ויש כמוני שיראו שזה דווקא אופציה סבירה שמתאימה לאסטרטגיה האיראנית כמו כפפה ליד - ואני אסביר.
​בימי מנהיגותו של ח'מינאי האב לתוכנית הגרעין הייתה אסטרטגיה של בניית היכולות הגעה למצב של כמעט הנשקה והפריצה לנשק גרעיני, אבל פתווה האוסרת על הפריצה - הלך ח'מינאי האב, הלכה איתו גם הפתווה.

​אם יש משהו עליו מצטערים בכירי משטר המולות זה שהם לא הורו לפרוץ לנשק גרעיני לפני מבצע עם כלביא ולפני המערכה האחרונה - משום שחלקם הגדול סבור כי במידה והם היו מחזיקים בנשק גרעיני ישראל וארה"ב לא היו תוקפות אותם כלל והייתה בידיהם ההרתעה הגרעינית.

​מבחינת בכירי המשטר בעת הנוכחית אין משהו הגנתי יותר מפריצה לנשק גרעיני - אך יש לבצע את תהליך הפריצה בתהליך איטי ומתוחכם יותר, כזה שאינו ייעצר גם אם מחר בבוקר ישראל וארה"ב יחדשו את המערכה, משום שהתהליך יתבצע בעומק האדמה.

​ישנם בכירים במשטר שסבורים כי אין לצאת עכשיו לתהליך ההנשקה והפריצה, אלא להכין את התנאים הדרושים לפריצה מהירה ולדון באפשרות של ביטול הפתווה שהטיל ח'מינאי האב, ורק כאשר איראן תהיה תחת איום קיומי לצאת לתהליך מהיר של השלמת הפצצה/ראש הקרב הגרעיני.

​עבור ישראל ברור לכל כי איראן ממשיכה בתוכנית הגרעין ו"סיכול תוכנית הגרעין" הייתה לזמן קצר, ובמידה ונזהה תהליך מהיר לקראת הנשקה ופריצה לצאת מיידית למתקפת מנע. זהו דבר שרוב אזרחי ישראל יסכימו עליו בלי שום ויכוח.

​כל עוד המשטר ממשיך לעמוד על רגליו, להחזיק בפרוקסיז, להטיל אימה במצרי הורמוז ולמרות המצב הכללי, הדבר אינו שאלה של אם אלא של מתי ישראל תאלץ לצאת למתקפת מנע - המשטר הרצחני האיראני אינו מבזבז זמן ומתעצם במהירות. ולישראל אין שום אפשרות אחרת מלבד להכות בעוצמה לא רק בתוכנית הגרעין או הטילים הבליסטיים, אלא ביעדי אנרגיה, החשמל, הפרלמנט, התקשורת, שדרת ההנהגה, ועל תהליך שיוביל להיחלשותו הפנימית.

​מצידו האחד עניין שיקום תוכנית הגרעין מעמיד לישראל תירוץ לתקוף ואת זה האיראנים יודעים היטב, ומצידו השני אי אפשר לשלול כי תוכנית הגרעין מואצת בשלב הזה. על ישראל להשתמש בדבר כדי לשכנע את ארה"ב כי הגיעה השעה לתקוף, גם אם התוכנית לא מואצת, כי בכל מקרה המשטר ומשה"מ זוכים לזמן יקר וקריטי בהיערכות למערכה הבאה, ואת הזמן הזה יש לצמצם כמובן במקביל לאפקט המצור הכלכלי. אך אין זה אומר שישראל יכולה לשבת בשקט מול ההתעצמות האיראנית לא רק בעניין הגרעיני אלא גם בפרויקט הטילים הבליסטיים שלמדו כי הנזק שאחד מהם הנופל חלילה במרכז עיר הוא עצום, וכל שכן מאות ואלפי טילים.

​חננאל אביב